1ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃ 2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃

3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃ 4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃ 5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃ 6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃

7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃ 8וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃ 9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃ 10ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃ 11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ 12והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃ 13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃

14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ 15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃ 16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ 17ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃ 18כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃ 19ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃ 20וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃ 21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃ 22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃ 23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃

24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ 25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ 26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃ 27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃

28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃ 29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃ 30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃

31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ 32ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃ 33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ 34ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃

35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃ 36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃ 37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃ 38ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃

39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ 40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃ 41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃ 42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃ 43וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ 44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ 45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃ 46ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

47 48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃ 49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ 50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ 51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ 52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ 53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃

54ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ 55ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃ 56ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ 57ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ 58ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ 59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ 60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ 61ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ 62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃

63והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃ 64ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃ 65ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃

66ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ 67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃ 68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃ 69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ 70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ 71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃