1ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃ 2ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ 3וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ 4ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃ 5והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃

6ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃

7וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃

8וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃ 9וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ 10ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ 11ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ 12ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃

13ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ 14ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃ 15וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃ 16על כן איסרנו ואפטרנו׃ ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃

18ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃ 19והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ 20ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃ 21והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ 22ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ 23ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ 24ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ 25ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃

26וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃

27וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ 28ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃ 29כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃ 30אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃ 31כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃

32וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃

33ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ 34ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃ 35והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ 36ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ 37ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃ 38וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃

39ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ 40ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ 41והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ 42ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ 43ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

44ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 45ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ 46ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃ 47וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃ 48וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃ 49וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃

50והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃ 51אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ 52ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ 53ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ 54ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ 55ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ 56ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃