1ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃

2ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃ 3ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃ 4ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃ 5ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃ 6אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃ 7על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃ 8והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃ 9לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃

10ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃ 11ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃ 12ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃

13ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃ 14וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ 15אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ 16ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃

17ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃ 18ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ 19הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃ 20ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃ 21ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃ 22ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃

23ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ 24ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃ 25נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ 26ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃ 27ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃

28ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ 29ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃ 30אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃ 31ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃

32ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃ 33הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃ 34ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

35ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃ 36ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃ 37ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃ 38ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃ 39ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃ 40אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃

41ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃ 42ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃ 43ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃ 44והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃ 45כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

46ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃ 47וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃ 48ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃ 49ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃ 50וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃ 51ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃ 52ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃