1ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃ 2ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃ 3וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃ 4וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃ 5ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃ 6ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃ 7ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃ 8ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃

9וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃

10ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃

11ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃

12ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃ 13וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ 14ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃

15ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ 16ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃ 17וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃ 18וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃

19ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃

20ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ 21ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ 22ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃ 23כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃ 24על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃ 25וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃ ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃

27וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ 28ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃ 29ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 30טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃ 31ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃ 32או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃ 33ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃