1ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ 2ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

3ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃ 4ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃ 5כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃ 6ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃ 7כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃ 8את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃ 9אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃

10ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃ 11והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃

12ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃ 13וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ 14ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ 15והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃ 16ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃

17ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃ 18ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃ 19ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ 20ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃ 21הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃

22ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ 23ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ 24ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃ 25אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃

26ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

27ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ 28ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃ 29ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃ 30ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃ 31והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃

32ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ 33ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ 34ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ 35ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ 36ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ 37ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃ 38שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ 39ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃ 40וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ 41ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃ 42קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃

43עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ 44והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃ 45הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃ 46וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ 47ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ 48ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ 49ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ 50ויעזבו אותו כלם וינוסו׃

51ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃ 52והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃

53ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃ 54ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃ 55וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ 56כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ 57ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃ 58שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃ 59וגם בזאת עדותם לא שותה׃ 60ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃ 61והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ 62ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ 63ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃ 64שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ 65ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

66ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ 67ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃ 68ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃ 69ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃ 70וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ 71ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃ 72והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃