1ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃ 2וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃ 3הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃ 4ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃ 5ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃ 6ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃

7ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ 8ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃ 9רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ 10ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃ 11וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ 12ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ 13ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃

14וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ 15ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃ 16וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃

17כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃ 18יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃ 19ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃ 20כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃ 21ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃ 22ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃ 23וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃ 24ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃ 25ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ 26ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃ 27ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃ 28וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃ 29וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃

30ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃ 31ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃ 32וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃

33וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃ 34ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃ 35ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃ 36שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃ 37ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃ 38ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃ 39ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃ 40וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃ 41ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃ 42ויאכלו כלם וישבעו׃ 43וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃ 44והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃

45ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃ 46ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃

47ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃ 48וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃ 49והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃ 50כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ 51וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃ 52כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃

53ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃ 54ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃ 55וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃ 56ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃