1ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃ 2והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ 3ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃ 4כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ 5ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃ 6ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ 7ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ 8כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ 9וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ 10ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ 11ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ 12ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ 13וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃

14וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃ 15ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃ 16ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃ 17ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃ 18ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃ 19ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ 20וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃

21וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃ 22והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ 23ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃ 24וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃

25ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ 26והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ 27ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ 28כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ 29וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃ 30וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ 31ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ 32ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ 33ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ 34ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃

35עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ 36וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ 37ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ 38ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ 39ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ 40וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ 41ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ 42ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ 43ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃