1וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃ 2דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃ 3שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃ 4ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃ 5את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃ 6והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃ 7ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃

8וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃ 9והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃ 10וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃ 11יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃ 12כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃

13בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃ 14וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃ 15במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃ 16לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃ 17ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃

18ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃ 19ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃ 20וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃ 21וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃ 22וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃

23והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃ 24ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃

25כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃ 26ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃ 27וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃ 28ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃

29ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃ 30ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃ 31ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃ 32וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃ 33ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃ 34ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃

35וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃ 36אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃ 37את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃ 38אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃

39וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃ 40כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃ 41ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃ 42כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃ 43לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃ 44ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃ 45וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃ 46והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃

47וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃ 48אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃ 49או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃ 50וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃ 51אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃ 52ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃ 53כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃ 54ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃ 55כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃