Hebrew Bible OT and NT 1למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ 2אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ 3קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ 4נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ 5כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ 6נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ 7כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ 8ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ 9תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ 10ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ 11שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ 12לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ 13ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ 14איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ 15שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ 16קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ 17נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ 18רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ 19אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ 20הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ 21ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ 22ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ 23ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ 24ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ 25נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ 26השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ 27ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ 28עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ 29שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ 30אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ 31על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ 32מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ 33ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ 34מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ 35והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ 36על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ 37כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ 38על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ 39איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ 40כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ 41נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ 42ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ 43פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ 44הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ 45בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ 46אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ 47ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ |
    |