1ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ 2אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃

3ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ 4ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ 5ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃

6ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ 7ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ 8ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ 9כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃ 10וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ 11כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ 12כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ 13אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃

14וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ 15ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ 16ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃

17ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ 18ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ 19ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃

20ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ 21ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ 22ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ 23ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ 24הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ 25ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃

26ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ 27ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ 28כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ 29ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃

30ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃

31אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ 32ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ 33ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ 34ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ 35ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃

36אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ 37ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ 38ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃

39וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ 40ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ 41שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃

42ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ 43ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ 44ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ 45ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃ 46קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃

47עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ 48והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ 49ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ 50ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃

51והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ 52ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ 53או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ 54ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃

55בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ 56וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃

57והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ 58ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃

59והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ 60ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ 61ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ 62ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃ 63וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ 64ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

65ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ 66מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃

67וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ 68ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃

69ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ 70ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ 71ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ 72ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ 73וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ 74ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ 75ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃