1ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ 2דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ 3וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ 4ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ 5והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ 6והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ 7ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ 8אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ 9לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ 10ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

11ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ 12ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ 13ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 14כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

15וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ 16וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ 17לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ 18וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ 19הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ 20ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ 21ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ 22וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃

23ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ 24רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ 25ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ 26וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ 27ואחרי כלם מתה גם האשה׃ 28ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃

29ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ 30כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ 31ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ 32אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ 33וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃

34והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ 35ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ 36רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ 37ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ 38זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ 39והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ 40בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃

41ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ 42מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ 43ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃

44נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

45ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ 46ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃