1ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃ 2ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃ 3וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃ 4וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃

5אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃

6וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃ 7ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃ 8ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃

9והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃

10ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃ 11ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃

12ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ 13ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃

14ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃ 15ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃ 16ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃ 17ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃

18ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃ 19וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃

20ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃ 21ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃ 22וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃

23ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃ 24ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 25טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃ 26אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃ 27ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

28אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ 29ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ 30ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃ 31מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃ 32כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃

33משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ 34ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ 35ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ 36ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ 37ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ 38ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ 39ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃ 40והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ 41ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃

42ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃

43על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃ 44והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃

45ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ 46ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃