1ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ 2ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃

3וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ 4ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ 5ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ 6ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ 7ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ 8ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ 9מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

10ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ 11ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ 12כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ 13על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃

14ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

15כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

16ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ 17כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃

18לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ 19כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ 20והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ 21אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ 22והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ 23והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

24וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ 25ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ 26וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ 27ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ 28ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ 29ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ 30הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

31וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ 32והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

33וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

34כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

35למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

36אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ 37ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ 38והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ 39והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ 40והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ 41בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ 42והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 43אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

44עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

45עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ 46וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

47עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ 48וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ 49כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ 50והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

51ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ 52ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

53ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ 54ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ 55הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ 56ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ 57ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ 58ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃