1וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃ 2דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃ 3כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ 4אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃ 5ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃ 6ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃ 7ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃ 8מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃

9את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃ 10וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃ 11ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃ 12כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃

13ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃ 14ואת הדאה ואת האיה למינה׃ 15את כל ערב למינו׃ 16ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ 17ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃ 18ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃ 19ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃

20כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃ 21אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃ 22את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃ 23וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃

24ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 25וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ 26לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃ 27וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 28והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃

29וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃ 30והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃ 31אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃ 32וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃ 33וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃ 34מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃ 35וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃ 36אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃ 37וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃ 38וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃

39וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃ 40והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃

41וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃ 42כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃ 43אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃ 44כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃ 45כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃

46זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃ 47להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃