Matthew 22
Delitzsch Hebrew NT Par ▾ 

The Parable of the Banquet
(Luke 14:15–24)

1וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ דַּבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים וַיַּעַן וַיֹּאמַר׃

2דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֲשֶׁר־​עָשָׂה חֲתֻנָּה לִבְנוֹ׃ 3וַיִּשְׁלַח אֶת־​עֲבָדָיו לִקְרֹא הַקְּרוּאִים אֶל־​הַחֲתֻנָּה וְלֹא אָבוּ לָבוֹא׃ 4וַיֹּסֶף שְׁלֹחַ עֲבָדִים אֲחֵרִים לֵאמֹר אִמְרוּ אֶל־​הַקְּרוּאִים הִנֵּה עָרַכְתִּי אֶת־​סְעוּדָתִי שְׁוָרַי וּמְרִיאַי טְבוּחִים וְהַכֹּל מוּכָן בֹּאוֹ אֶל־​הַחֲתֻנָּה׃ 5וְהֵם לֹא־​שָׁתוּ לִבָּם לָזֹאת וַיֵּלְכוּ לָהֶם זֶה אֶל־​שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל־​מִסְחָרוֹ׃ 6וְהַנִּשְׁאָרִים תָּפְשׂוֹּ אֶת־​עֲבָדָיו וַיִּתְעַלְּלוּ בָם וַיַּהַרְגוּם׃ 7וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח צִבְאוֹתָיו וַיְאַבֵּד אֶת־​הַמְרַצְּחִים הָהֵם וְאֶת־​עִירָם שָׂרַף בָּאֵשׁ׃ 8אָז אָמַר אֶל־​עֲבָדָיו הֵן הַחֲתֻנָּה מוּכָנָה וְהַקְּרוּאִים לֹא הָיוּ רְאוּיִם לָהּ׃ 9לָכֵן לְכוּ־​נָא לְרָאשֵׁי הַדְּרָכִים וְכָל־​אִישׁ אֲשֶׁר תִּמְצְאוּ קִרְאוּ אֶל־​הַחֲתֻנָּה׃ 10וַיֵּצְאוּ הָעֲבָדִים הָהֵם אֶל־​הַדְּרָכִים וַיַּאַסְפוּ אֶת־​כֹּל אֲשֶׁר מָצְאוּ גַּם־​רָעִים גַּם־​טוֹבִים וַיִּמָּלֵא בֵית־​הַחֲתֻנָּה מְסֻבִּים׃

11וַיְהִי כְּבוֹא הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת אֶת־​הַמְסֻבִּים וַיַּרְא בָּהֶם אִישׁ אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ לָבוּשׁ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה׃ 12וַיֹּאמֶר אֵלָיו רֵעִי אֵיךְ בָּאתָ הֵנָּה וְאֵין עָלֶיךָ בִּגְדֵי חֲתֻנָּה וַיֵּאָלַם׃ 13וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַמְשָׁרֲתִים אִסְרוּ יָדָיו וְרַגְלָיו וּנְשָׂאתֶם וְהִשְׁלַכְתֶּם אוֹתוֹ אֶל־​הַחשֶׁךְ הַחִיצוֹן שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃ 14כִּי רַבִּים הֵם הַקְּרוּאִים וּמְעַטִּים הַנִּבְחָרִים׃

Paying Taxes to Caesar
(Mark 12:13–17; Luke 20:19–26)

15וַיֵּלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וַיִּתְיָעֲצוּ אֵיךְ יַכְשִׁילֻהוּ בִּדְבַר פִּיו׃ 16וַיִּשְׁלְחוּ אֵלָיו אֶת־​תַּלְמִידֵיהֶם וְעִמָּהֶם אַנְשֵׁי הוֹרְדוֹס לֵאמֹר רַבִּי יָדַעְנוּ כִּי־​אִישׁ אֱמֶת אַתָּה וְאֶת־​דֶּרֶךְ אֱלֹהִים תּוֹרֶה בֶאֱמֶת וְלֹא תָגוּר מִפְּנֵי אִישׁ כִּי אֵינְךָ מַכִּיר פְּנֵי אָדָם׃ 17לָכֵן הַגִּידָה־​נָּא לָנוּ מַה־​דַּעְתֶּךָ הֲמֻתָּר לָתֵת־​מַס לְקֵיסַר אִם־​לֹא׃ 18וְיֵשׁוּעַ יָדַע אֶת־​רָעָתָם וַיֹּאמַר הַחֲנֵפִים מַה־​תְּנַסּוּנִי׃ 19הַרְאוּנִי אֶת־​מַטְבֵּעַ הַמָּס וַיָּבִיאוּ לוֹ דִּינָר׃ 20וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַצּוּרָה הַזֹּאת וְהַמִּכְתָּב אֲשֶׁר עָלָיו שֶׁל־​מִי הֵם׃ 21וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שֶׁל־​קֵיסַר וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לָכֵן תְּנוּ לְקֵיסַר אֵת אֲשֶׁר לְקֵיסַר וְלֵאלֹהִים אֵת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים׃ 22וַיִּשְׁמְעוּ וַיִּתְמָהוּ וַיַּנִּיחֻהוּ וַיֵּלֵכוּ׃

The Sadducees and the Resurrection
(Mark 12:18–27; Luke 20:27–40)

23בַּיוֹם הַהוּא נִגְּשׁוּ אֵלָיו צַדּוּקִים וְהֵם הָאֹמְרִים אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ לֵאמֹר׃ 24רַבִּי הֵן משֶׁה אָמַר אִישׁ כִּי־​יָמוּת וּבָנִים אֵין־​לוֹ וְיִבֵּם אָחִיו אֶת־​אִשְׁתּוֹ וְהֵקִים זֶרַע לְאָחִיו׃ 25וְאִתָּנוּ הָיוּ שִׁבְעָה אַחִים וְהָרִאשׁוֹן נָשָׂא אִשָׁה וַיָּמָת וְזֶרַע אֵין לוֹ וַיַּעֲזֹב אֶת־​אִשְׁתּוֹ לְאָחִיו׃ 26וכְמוֹ־​כֵן גַּם הַשֵׁנִי וְכֵן גַּם הַשְׁלִישִׁי עַד הַשִׁבְעָה׃ 27וְאַחֲרֵי כֻלָּם מֵתָה גַּם־​הָאִשָׁה׃ 28וְעַתָּה בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לְמִי מִן־​הַשִׁבְעָה תִּהְיֶה לְאִשָׁה כִּי לְכֻלָּם הָיָתָה׃

29וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם טֹעִים אַתֶּם בַּאֲשֶׁר אֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת־​הַכְּתוּבִים וְלֹא אֶת־​גְּבוּרַת הָאֱלֹהִים׃ 30כִּי בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים לֹא־​יִשְׂאוּ נָשִׁים וְלֹא תִנָּשֶׂאנָה כִּי יִהְיוּ כְּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים בַּשָׁמָיִם׃ 31וְעַל־​דְּבַר תְּחִיַּת הַמֵּתִים הֲלֹא קְרָאתֶם אֶת־​הַנֶּאֱמָר לָכֶם מִפִּי הָאֱלֹהִים לֵאמֹר׃ 32אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וְהוּא אֵינֶנּוּ אֱלֹהֵי הַמֵּתִים כִּי אִם־​אֱלֹהֵי הָחַיִּים׃ 33וַיִּשְׁמַע הֲמוֹן הָעָם וַיִּשְׁתּוֹמֲמוּ עַל־​תּוֹרָתוֹ׃

The Greatest Commandment
(Deuteronomy 6:1–19; Mark 12:28–34)

34וְהַפְּרוּשִׁים כְּשָׁמְעָם כִּי סָכַר פִּי הַצַּדּוּקִים וַיִּוָּעֲדוּ יַחְדָּו׃ 35וַיִּשְׁאָלֵהוּ חָכָם אֶחָד מֵהֶם לְנַסּוֹתוֹ לֵאמֹר׃ 36רַבִּי אֵי־​זוֹ הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה בַּתּוֹרָה׃ 37וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־​לְבָבְךָ וּבְכָל־​נַפְשְׁךָ וּבְכָל־​מַדָּעֶךָ׃ 38זֹאת הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה׃ 39וְהַשֵׁנִית דּוֹמָה לָהּ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ׃ 40בִּשְׁתֵּי הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה תְּלוּיָה כָּל־​הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים׃

Whose Son Is the Christ?
(Mark 12:35–37; Luke 20:41–44)

41וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הַפְּרוּשִׁים וַיִּשְׁאָלֵם יֵשׁוּעַ לֵאמֹר׃ 42מַה־​תֹּאמְרוּ לַמָּשִׁיחַ בֶּן־​מִי הוּא וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בֶּן־​דָּוִד׃ 43וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְאֵיךְ קָרָא־​לוֹ דָוִד בָּרוּחַ אָדוֹן בְּאָמְרוֹ׃

44נְאֻם יְהוָה לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד־​אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ׃

45וְעַתָּה אִם־​דָּוִד קֹרֵא לוֹ אָדוֹן אֵיךְ הוּא בְּנוֹ׃ 46וְלֹא־​יָכֹל אִישׁ לַעֲנוֹת אֹתוֹ דָּבָר וְלֹא־​עָרַב עוֹד אִישׁ אֶת־​לִבּוֹ מִן־​הַיּוֹם הַהוּא לִשְׁאֹל אוֹתוֹ׃


Delitzsch Hebrew NT 12th edition [1901]

Bible Hub




Matthew 21
Top of Page
Top of Page