Jeremiah 42 BSB HEB Parallel

◄ Jeremiah 42 ►

BSB Parallel HEB [BSB CSB ESV HCS KJV ISV NAS NET NIV NLT HEB]

Berean Study Bible

Hebrew Study Bible

1Then all the commanders of the forces, along with Johanan son of Kareah, Jezaniah son of Hoshaiah, and all the people from the least to the greatest, approached

1וַֽיִּגְּשׁוּ֙ כָּל־ שָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וְיֽוֹחָנָן֙ בֶּן־ קָרֵ֔חַ וִֽיזַנְיָ֖ה בֶּן־ הוֹשַֽׁעְיָ֑ה וְכָל־ הָעָ֖ם מִקָּטֹ֥ן וְעַד־ גָּדֽוֹל׃

2Jeremiah the prophet and said, “May our petition come before you; pray to the LORD your God on behalf of this entire remnant. For few of us remain of the many, as you can see with your own eyes.

2וַיֹּאמְר֞וּ אֶֽל־ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא תִּפָּל־ נָ֤א תְחִנָּתֵ֙נוּ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהִתְפַּלֵּ֤ל בַּעֲדֵ֙נוּ֙ אֶל־ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּעַ֖ד כָּל־ הַשְּׁאֵרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּֽי־ נִשְׁאַ֤רְנוּ מְעַט֙ מֵֽהַרְבֵּ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֹתָֽנוּ׃

3Pray that the LORD your God will tell us the way we should walk and the thing we should do.”

3וְיַגֶּד־ לָ֙נוּ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶת־ הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר נֵֽלֶךְ־ בָּ֑הּ וְאֶת־ הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶֽׂה׃

4“I have heard you,” replied Jeremiah the prophet. “I will surely pray to the LORD your God as you request, and I will tell you everything that the LORD answers; I will not withhold a word from you.”

4וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ שָׁמַ֔עְתִּי הִנְנִ֧י מִתְפַּלֵּ֛ל אֶל־ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם כְּדִבְרֵיכֶ֑ם וְֽהָיָ֡ה כָּֽל־ הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר־ יַעֲנֶ֨ה יְהוָ֤ה אֶתְכֶם֙ אַגִּ֣יד לָכֶ֔ם לֹֽא־ אֶמְנַ֥ע מִכֶּ֖ם דָּבָֽר׃

5Then they said to Jeremiah, “May the LORD be a true and faithful witness against us if we do not act upon every word that the LORD your God sends you to tell us.

5וְהֵ֙מָּה֙ אָמְר֣וּ אֶֽל־ יִרְמְיָ֔הוּ יְהִ֤י יְהוָה֙ בָּ֔נוּ לְעֵ֖ד אֱמֶ֣ת וְנֶאֱמָ֑ן אִם־ לֹ֡א כְּֽכָל־ הַ֠דָּבָר אֲשֶׁ֨ר יִֽשְׁלָחֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֵלֵ֖ינוּ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃

6Whether it is pleasant or unpleasant, we will obey the voice of the LORD our God to whom we are sending you, so that it may go well with us, for we will obey the voice of the LORD our God!”

6אִם־ ט֣וֹב וְאִם־ רָ֔ע בְּק֣וֹל ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ אֲשֶׁ֨ר [אנו] (אֲנַ֜חְנוּ) שֹׁלְחִ֥ים אֹתְךָ֛ אֵלָ֖יו נִשְׁמָ֑ע לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יִֽיטַב־ לָ֔נוּ כִּ֣י נִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס

7After ten days the word of the LORD came to Jeremiah,

7וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ עֲשֶׂ֣רֶת יָמִ֑ים וַיְהִ֥י דְבַר־ יְהוָ֖ה אֶֽל־ יִרְמְיָֽהוּ׃

8and he summoned Johanan son of Kareah, all the commanders of the forces who were with him, and all the people from the least to the greatest.

8וַיִּקְרָ֗א אֶל־ יֽוֹחָנָן֙ בֶּן־ קָרֵ֔חַ וְאֶ֛ל כָּל־ שָׂרֵ֥י הַחֲיָלִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ וּלְכָ֨ל־ הָעָ֔ם לְמִקָּטֹ֥ן וְעַד־ גָּדֽוֹל׃

9Jeremiah told them, “Thus says the LORD, the God of Israel, to whom you sent me to present your petition:

9וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם כֹּֽה־ אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר שְׁלַחְתֶּ֤ם אֹתִי֙ אֵלָ֔יו לְהַפִּ֥יל תְּחִנַּתְכֶ֖ם לְפָנָֽיו׃

10‘If you will indeed stay in this land, then I will build you up and not tear you down; I will plant you and not uproot you, for I will relent of the disaster I have brought upon you.

10אִם־ שׁ֤וֹב תֵּֽשְׁבוּ֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּבָנִ֤יתִי אֶתְכֶם֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וְנָטַעְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם וְלֹ֣א אֶתּ֑וֹשׁ כִּ֤י נִחַ֙מְתִּי֙ אֶל־ הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לָכֶֽם׃

11Do not be afraid of the king of Babylon, whom you now fear; do not be afraid of him, declares the LORD, for I am with you to save you and deliver you from him.

11אַל־ תִּֽירְא֗וּ מִפְּנֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל אֲשֶׁר־ אַתֶּ֥ם יְרֵאִ֖ים מִפָּנָ֑יו אַל־ תִּֽירְא֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה כִּֽי־ אִתְּכֶ֣ם אָ֔נִי לְהוֹשִׁ֧יעַ אֶתְכֶ֛ם וּלְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃

12And I will show you compassion, and he will have compassion on you and restore you to your own land.’

12וְאֶתֵּ֥ן לָכֶ֛ם רַחֲמִ֖ים וְרִחַ֣ם אֶתְכֶ֑ם וְהֵשִׁ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֶל־ אַדְמַתְכֶֽם׃

13But if you say, ‘We will not stay in this land,’ and you thus disobey the voice of the LORD your God,

13וְאִם־ אֹמְרִ֣ים אַתֶּ֔ם לֹ֥א נֵשֵׁ֖ב בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את לְבִלְתִּ֣י שְׁמֹ֔עַ בְּק֖וֹל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

14and if you say, ‘No, but we will go to the land of Egypt and live there, where we will not see war or hear the sound of the ram’s horn or hunger for bread,’

14לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּ֣י אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ נָב֔וֹא אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ נִרְאֶה֙ מִלְחָמָ֔ה וְק֥וֹל שׁוֹפָ֖ר לֹ֣א נִשְׁמָ֑ע וְלַלֶּ֥חֶם לֹֽא־ נִרְעָ֖ב וְשָׁ֥ם נֵשֵֽׁב׃

15then hear the word of the LORD, O remnant of Judah! This is what the LORD of Hosts, the God of Israel, says: ‘If you are determined to go to Egypt and reside there,

15וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן שִׁמְע֥וּ דְבַר־ יְהוָ֖ה שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֑ה כֹּֽה־ אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אִם־ אַ֠תֶּם שׂ֣וֹם תְּשִׂמ֤וּן פְּנֵיכֶם֙ לָבֹ֣א מִצְרַ֔יִם וּבָאתֶ֖ם לָג֥וּר שָֽׁם׃

16then the sword you fear will overtake you there, and the famine you dread will follow on your heels into Egypt, and you will die there.

16וְהָיְתָ֣ה הַחֶ֗רֶב אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יְרֵאִ֣ים מִמֶּ֔נָּה שָׁ֛ם תַּשִּׂ֥יג אֶתְכֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהָרָעָ֞ב אֲשֶׁר־ אַתֶּ֣ם ׀ דֹּאֲגִ֣ים מִמֶּ֗נּוּ שָׁ֣ם יִדְבַּ֧ק אַחֲרֵיכֶ֛ם מִצְרַ֖יִם וְשָׁ֥ם תָּמֻֽתוּ׃

17So all who resolve to go to Egypt to reside there will die by sword and famine and plague. Not one of them will survive or escape the disaster I will bring upon them.’

17וְיִֽהְי֣וּ כָל־ הָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁר־ שָׂ֨מוּ אֶת־ פְּנֵיהֶ֜ם לָב֤וֹא מִצְרַ֙יִם֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם יָמ֕וּתוּ בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְלֹֽא־ יִהְיֶ֤ה לָהֶם֙ שָׂרִ֣יד וּפָלִ֔יט מִפְּנֵי֙ הָֽרָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י מֵבִ֥יא עֲלֵיהֶֽם׃ ס

18For this is what the LORD of Hosts, the God of Israel, says: ‘Just as My anger and wrath were poured out on the residents of Jerusalem, so will My wrath be poured out on you if you go to Egypt. You will become an object of cursing and horror, of vilification and disgrace, and you will never see this place again.’

18כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֜ר יְהוָ֣ה צְבָאוֹת֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ כַּאֲשֶׁר֩ נִתַּ֨ךְ אַפִּ֜י וַחֲמָתִ֗י עַל־ יֹֽשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כֵּ֣ן תִּתַּ֤ךְ חֲמָתִי֙ עֲלֵיכֶ֔ם בְּבֹאֲכֶ֖ם מִצְרָ֑יִם וִהְיִיתֶ֞ם לְאָלָ֤ה וּלְשַׁמָּה֙ וְלִקְלָלָ֣ה וּלְחֶרְפָּ֔ה וְלֹֽא־ תִרְא֣וּ ע֔וֹד אֶת־ הַמָּק֖וֹם הַזֶּֽה׃

19The LORD has told you, O remnant of Judah, ‘Do not go to Egypt.’ Know for sure that I have warned you today!

19דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה עֲלֵיכֶם֙ שְׁאֵרִ֣ית יְהוּדָ֔ה אַל־ תָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם יָדֹ֙עַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי־ הַעִידֹ֥תִי בָכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

20For you have deceived yourselves by sending me to the LORD your God, saying, ‘Pray to the LORD our God on our behalf, and as for all that the LORD our God says, tell it to us and we will do it.’

20כִּ֣י [התעתים] (הִתְעֵיתֶם֮‪‬) בְּנַפְשֽׁוֹתֵיכֶם֒ כִּֽי־ אַתֶּ֞ם שְׁלַחְתֶּ֣ם אֹתִ֗י אֶל־ יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לֵאמֹ֔ר הִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדֵ֔נוּ אֶל־ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וּכְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ כֵּ֥ן הַגֶּד־ לָ֖נוּ וְעָשִֽׂינוּ׃

21For I have told you today, but you have not obeyed the voice of the LORD your God in all He has sent me to tell you.

21וָאַגִּ֥ד לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּלְכֹ֖ל אֲשֶׁר־ שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃

22Now therefore, know for sure that by sword and famine and plague you will die in the place where you desire to go to reside.”

22וְעַתָּה֙ יָדֹ֣עַ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֗י בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר תָּמ֑וּתוּ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲפַצְתֶּ֔ם לָב֖וֹא לָג֥וּר שָֽׁם׃ ס

Greek and Hebrew Study Bible courtesy Bible Hub and the Discovery Bible team.

Bible Hub