1ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃ 2ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃ 3ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃ 4ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃

5ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃ 6ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃ 7הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃ 8ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃ 9לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃ 10והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃ 11ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃ 12אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃ 13ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃ 14וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃ 15ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃ 16ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃ 17ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃

18ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃

19ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃ 20ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃ 21ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃ 22ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃ 23ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃ 24ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃ 25ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃ 26ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃

27ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃

28ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃

29יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃

30ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃ 31ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃ 32ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃ 33ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃ 34כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃ 35ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃ 36ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃ 37ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃ 38ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃

39ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃

40ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃

41וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃ 42ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃ 43ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃ 44וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃ 45עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃

46ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃