Hebrew Bible OT and NT 1ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃ 2לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃ 3יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃ 4אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃ 5וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃ 6ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃ 7ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃ 8ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃ 9ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃ 10תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ 11ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃ 12ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃ 13כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃ 14לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃ 15כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃ 16ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃ 17וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃ 18אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃ 19וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃ 20כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃ 21כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃ 22לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃ 23וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃ 24כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃ 25כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃ 26ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃ 27ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃ 28הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃ 29כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃ 30כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃ 31כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃ 32כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃ 33מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃ 34כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃ 35או מי הקדימו וישלם לו׃ 36הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃ |