1 לֹֽא־ תִרְאֶה֩ אֶת־ שׁ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ אֶת־ שֵׂיוֹ֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃

2 וְאִם־ לֹ֨א קָר֥וֹב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתּ֑וֹ וַאֲסַפְתּוֹ֙ אֶל־ תּ֣וֹךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֙יךָ֙ אֹת֔וֹ וַהֲשֵׁבֹת֖וֹ לֽוֹ׃

3 וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל־ אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־ תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃ ס

4 לֹא־ תִרְאֶה֩ אֶת־ חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃ ס

5 לֹא־ יִהְיֶ֤ה כְלִי־ גֶ֙בֶר֙ עַל־ אִשָּׁ֔ה וְלֹא־ יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־ עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃ פ

6 כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־ צִפּ֣וֹר ׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־ עֵ֣ץ ׀ א֣וֹ עַל־ הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ א֣וֹ בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֙צֶת֙ עַל־ הָֽאֶפְרֹחִ֔ים א֖וֹ עַל־ הַבֵּיצִ֑ים לֹא־ תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־ הַבָּנִֽים׃

7 שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־ הָאֵ֔ם וְאֶת־ הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־ לָ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃ ס

8 כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־ תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־ יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃ ס

9 לֹא־ תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־ תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֙רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם׃ ס

10 לֹֽא־ תַחֲרֹ֥שׁ בְּשׁוֹר־ וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃ ס

11 לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃ ס

12 גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־ לָּ֑ךְ עַל־ אַרְבַּ֛ע כַּנְפ֥וֹת כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־ בָּֽהּ׃ ס

13 כִּֽי־ יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃

14 וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהוֹצִ֥יא עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־ הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣ב אֵלֶ֔יהָ וְלֹא־ מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים׃

15 וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י [הנער] (הַֽנַּעֲרָ֖ה) וְאִמָּ֑הּ וְהוֹצִ֜יאוּ אֶת־ בְּתוּלֵ֧י [הנער] (הַֽנַּעֲרָ֛ה) אֶל־ זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃

16 וְאָמַ֛ר אֲבִ֥י [הנער] (הַֽנַּעַרָ֖ה‪‬‪‬‪‬) אֶל־ הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־ בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ׃

17 וְהִנֵּה־ ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־ מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙ הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר׃

18 וְלָֽקְח֛וּ זִקְנֵ֥י הָֽעִיר־ הַהִ֖וא אֶת־ הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֽוֹ׃

Deuteronomy 22:1-18, Hebrew & Greek Study Bible. Public domain.
Deuteronomy 21
Top of Page
Top of Page
Copied