1אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃ 2חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃ 3או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ 4לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ 5כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ 6באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ 7כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃

8והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ 9באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ 10כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ 11וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃

12אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃ 13גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃ 14

15ועתה מה הנחטא יען איננו תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד חלילה׃ 16הלא ידעתם כי לאשר תתנו את נפשכם להיות עבדיו לסור למשמעתו הן עבדים אתם לאשר תשמעו לו אם לחטא אלי מות אם למשמעת אלי צדקה׃ 17אבל תודת לאלהים כי הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל לבבכם אל תכונת הלקח אשר נמסרתם לו׃ 18שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃ 19כדרך בני אדם אני מדבר מפני רפיון בשרכם כי כאשר לפנים הכינותם את אבריכם לעבודת החטאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃

20כי בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן הצדקה׃ 21ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃ 22אכן עתה בהיותכם משחררים מידי החטא ומשעבדים לאלהים יש לכם פריכם לקדשה ואחריתו חיי עולם׃ 23כי שכר החטא הוא המות ומתנת חסד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃