1וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃ 2וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃ 3ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃ 4ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃

5ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃ 6ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃ 7ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃ 8ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃

9ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃

10כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃

11וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃

12ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃

13וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃

14וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃ 15והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃

16ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃ 17ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃

18רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃

19שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃ 20ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃ 21ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃ 22וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃ 23ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃ 24ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃ 25ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃ 26ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃ 27ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃ 28וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃ 29ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃ 30אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃

31וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃ 32וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃ 33ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃ 34אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ 35ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ 36ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃ 37ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃

38ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ 39ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃

40וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃ 41וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃

42ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃ 43ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃

44ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃