17 וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם־ הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־ אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה׃

18 וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כָּל־ הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־ אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃

19 וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־ הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־ בְּנֵי־ יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־ לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

20 כִּֽי־ אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־ הָאֲדָמָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־ נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל־ אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת־ בְּרִיתִֽי׃

21 וְ֠הָיָה כִּֽי־ תִמְצֶ֨אןָ אֹת֜וֹ רָע֣וֹת רַבּוֹת֮ וְצָרוֹת֒ וְ֠עָנְתָה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְע֑וֹ כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־ יִצְר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיּ֔וֹם בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבָּֽעְתִּי׃

22 וַיִּכְתֹּ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־ הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֖את בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַֽיְלַמְּדָ֖הּ אֶת־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

23 וַיְצַ֞ו אֶת־ יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־ נ֗וּן וַיֹּאמֶר֮ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־ הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־ נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃

24 וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־ דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־ הַזֹּ֖את עַל־ סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם׃

25 וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־ הַלְוִיִּ֔ם נֹ֥שְׂאֵ֛י אֲר֥וֹן בְּרִית־ יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

26 לָקֹ֗חַ אֵ֣ת סֵ֤פֶר הַתּוֹרָה֙ הַזֶּ֔ה וְשַׂמְתֶּ֣ם אֹת֔וֹ מִצַּ֛ד אֲר֥וֹן בְּרִית־ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְהָֽיָה־ שָׁ֥ם בְּךָ֖ לְעֵֽד׃

27 כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־ מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־ עָרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעוֹדֶנִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיּ֗וֹם מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־ יְהֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי־ אַחֲרֵ֥י מוֹתִֽי׃

28 הַקְהִ֧ילוּ אֵלַ֛י אֶת־ כָּל־ זִקְנֵ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְשֹׁטְרֵיכֶ֑ם וַאֲדַבְּרָ֣ה בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם אֶת־ הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־ הָאָֽרֶץ׃

29 כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אַחֲרֵ֤י מוֹתִי֙ כִּֽי־ הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־ הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם וְקָרָ֨את אֶתְכֶ֤ם הָֽרָעָה֙ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֔ים כִּֽי־ תַעֲשׂ֤וּ אֶת־ הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה לְהַכְעִיס֖וֹ בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶֽם׃

30 וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאָזְנֵי֙ כָּל־ קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־ דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ פ

Deuteronomy 31:17-30, Hebrew & Greek Study Bible. Public domain.
Deuteronomy 30
Top of Page
Top of Page
Copied