2 Kings 4:1-7 ▼

1 וְאִשָּׁ֣ה אַחַ֣ת מִנְּשֵׁ֣י בְנֵֽי־ הַ֠נְּבִיאִים צָעֲקָ֨ה אֶל־ אֱלִישָׁ֜ע לֵאמֹ֗ר עַבְדְּךָ֤ אִישִׁי֙ מֵ֔ת וְאַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ כִּ֣י עַבְדְּךָ֔ הָיָ֥ה יָרֵ֖א אֶת־ יְהוָ֑ה וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה בָּ֗א לָקַ֜חַת אֶת־ שְׁנֵ֧י יְלָדַ֛י ל֖וֹ לַעֲבָדִֽים׃

2 וַיֹּ֨אמֶר אֵלֶ֤יהָ אֱלִישָׁע֙ מָ֣ה אֶֽעֱשֶׂה־ לָּ֔ךְ הַגִּ֣ידִי לִ֔י מַה־ יֶּשׁ־ [לכי] (לָ֖ךְ) בַּבָּ֑יִת וַתֹּ֗אמֶר אֵ֣ין לְשִׁפְחָתְךָ֥ כֹל֙ בַּבַּ֔יִת כִּ֖י אִם־ אָס֥וּךְ שָֽׁמֶן׃

3 וַיֹּ֗אמֶר לְכִ֨י שַׁאֲלִי־ לָ֤ךְ כֵּלִים֙ מִן־ הַח֔וּץ מֵאֵ֖ת כָּל־ [שכנכי] (שְׁכֵנָ֑יִךְ‪‬) כֵּלִ֥ים רֵקִ֖ים אַל־ תַּמְעִֽיטִי׃

4 וּבָ֗את וְסָגַ֤רְתְּ הַדֶּ֙לֶת֙ בַּעֲדֵ֣ךְ וּבְעַד־ בָּנַ֔יִךְ וְיָצַ֕קְתְּ עַ֥ל כָּל־ הַכֵּלִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְהַמָּלֵ֖א תַּסִּֽיעִי׃

5 וַתֵּ֙לֶךְ֙ מֵֽאִתּ֔וֹ וַתִּסְגֹּ֣ר הַדֶּ֔לֶת בַּעֲדָ֖הּ וּבְעַ֣ד בָּנֶ֑יהָ הֵ֛ם מַגִּשִׁ֥ים אֵלֶ֖יהָ וְהִ֥יא [מיצקת] (מוֹצָֽקֶת׃)

6 וַיְהִ֣י ׀ כִּמְלֹ֣את הַכֵּלִ֗ים וַתֹּ֤אמֶר אֶל־ בְּנָהּ֙ הַגִּ֨ישָׁה אֵלַ֥י עוֹד֙ כֶּ֔לִי וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֔יהָ אֵ֥ין ע֖וֹד כֶּ֑לִי וַֽיַּעֲמֹ֖ד הַשָּֽׁמֶן׃

7 וַתָּבֹ֗א וַתַּגֵּד֙ לְאִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֔ים וַיֹּ֗אמֶר לְכִי֙ מִכְרִ֣י אֶת־ הַשֶּׁ֔מֶן וְשַׁלְּמִ֖י אֶת־ [נשיכי] (נִשְׁיֵ֑ךְ) וְאַ֣תְּ [בניכי] (וּבָנַ֔יִךְ) תִֽחְיִ֖י בַּנּוֹתָֽר׃ פ