1הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃

2כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃

3כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃

4אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃

5לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃

6ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃

7זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃

8לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃

9כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃

10לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃

11גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃

12הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃

13כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃

14וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃

15ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃

16מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃

17מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃

18ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃

19כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃

20חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃

21ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃