1 ויקח קרח בן־יצהר בן־קהת בן־לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן־פלת בני ראובן׃ 2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני־ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי־שם׃ 3 ויקהלו על־משה ועל־אהרן ויאמרו אלהם רב־לכם כי כל־העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על־קהל יהוה׃

4 וישמע משה ויפל על־פניו׃ 5 וידבר אל־קרח ואל־כל־עדתו לאמר בקר וידע יהוה את־אשר־לו ואת־הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר־בו יקריב אליו׃ 6 זאת עשו קחו־לכם מחתות קרח וכל־עדתו׃ 7 ותנו בהן ׀ אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר־יבחר יהוה הוא הקדוש רב־לכם בני לוי׃

8 ויאמר משה אל־קרח שמעו־נא בני לוי׃ 9 המעט מכם כי־הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את־עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃ 10 ויקרב אתך ואת־כל־אחיך בני־לוי אתך ובקשתם גם־כהנה׃ 11 לכן אתה וכל־עדתך הנעדים על־יהוה ואהרן מה־הוא כי [תלונו כ] (תלינו ק) עליו׃

12 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃ 13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי־תשתרר עלינו גם־השתרר׃ 14 אף לא אל־ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן־לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה׃

15 ויחר למשה מאד ויאמר אל־יהוה אל־תפן אל־מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את־אחד מהם׃ 16 ויאמר משה אל־קרח אתה וכל־עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃ 17 וקחו ׀ איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃ 18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃ 19 ויקהל עליהם קרח את־כל־העדה אל־פתח אהל מועד וירא כבוד־יהוה אל־כל־העדה׃ פ

20 וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃ 21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃ 22 ויפלו על־פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל־בשר האיש אחד יחטא ועל כל־העדה תקצף׃ פ

23 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 24 דבר אל־העדה לאמר העלו מסביב למשכן־קרח דתן ואבירם׃

25 ויקם משה וילך אל־דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃ 26 וידבר אל־העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל־תגעו בכל־אשר להם פן־תספו בכל־חטאתם׃ 27 ויעלו מעל משכן־קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃ 28 ויאמר משה בזאת תדעון כי־יהוה שלחני לעשות את כל־המעשים האלה כי־לא מלבי׃ 29 אם־כמות כל־האדם ימתון אלה ופקדת כל־האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃ 30 ואם־בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את־פיה ובלעה אתם ואת־כל־אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את־יהוה׃

31 ויהי ככלתו לדבר את כל־הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃ 32 ותפתח הארץ את־פיה ותבלע אתם ואת־בתיהם ואת כל־האדם אשר לקרח ואת כל־הרכוש׃ 33 וירדו הם וכל־אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃ 34 וכל־ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן־תבלענו הארץ׃ 35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃ פ

36 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 37 אמר אל־אלעזר בן־אהרן הכהן וירם את־המחתת מבין השרפה ואת־האש זרה־הלאה כי קדשו׃ 38 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃ 39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃ 40 זכרון לבני ישראל למען אשר לא־יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא־יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד־משה לו׃

41 וילנו כל־עדת בני־ישראל ממחרת על־משה ועל־אהרן לאמר אתם המתם את־עם יהוה׃ 42 ויהי בהקהל העדה על־משה ועל־אהרן ויפנו אל־אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃ 43 ויבא משה ואהרן אל־פני אהל מועד׃ פ 44 וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 45 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם׃ 46 ויאמר משה אל־אהרן קח את־המחתה ותן־עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל־העדה וכפר עליהם כי־יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃ 47 ויקח אהרן כאשר ׀ דבר משה וירץ אל־תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את־הקטרת ויכפר על־העם׃ 48 ויעמד בין־המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃ 49 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על־דבר־קרח׃ 50 וישב אהרן אל־משה אל־פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ פ