Hebrew Bible OT and NT 1ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃ 2והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃ 3ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃ 4ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃ 5ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃ 6ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃ 7וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃ 8כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ 9ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃ 10אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃ 11כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃ 12וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃ 13אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ 14ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃ 15וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃ 16והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃ 17וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ 18ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ 19ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ 20ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ 21ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ 22ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ 23ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃ 24כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃ 25והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃ 26איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ 27ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃ 28כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃ 29פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃ 30כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃ 31אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃ 32ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃ 33ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃ 34טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃ 35לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |