7ז ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם  {פ}

8ח ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר 9ט בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי  מה אתה עשה 10י אמר אליהם כה אמר אדני יהוה  הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם 11יא אמר אני מופתכם  כאשר עשיתי כן יעשה להם--בגולה בשבי ילכו 12יב והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא--בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה--יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ 13יג ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות 14יד וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם 15טו וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות 16טז והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר--למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה  {פ}

17יז ויהי דבר יהוה אלי לאמר 18יח בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה 19יט ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו--למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה 20כ והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה  {פ}

21כא ויהי דבר יהוה אלי לאמר 22כב בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר  יארכו הימים ואבד כל חזון 23כג לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל  כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון 24כד כי לא יהיה עוד כל חזון שוא--ומקסם חלק  בתוך בית ישראל 25כה כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה--לא תמשך עוד  כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה  {פ}

26כו ויהי דבר יהוה אלי לאמר 27כז בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא 28כח לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי--אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה  {פ}