4ד ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא 5ה והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום 6ו ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל  ערב--וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים 7ז ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו (תלינו) עלינו

8ח ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה

9ט ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה  כי שמע את תלנתיכם 10י ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן  {פ} 11יא וידבר יהוה אל משה לאמר 12יב שמעתי את תלונת בני ישראל--דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם

13יג ויהי בערב--ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה 14יד ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס--דק ככפר על הארץ 15טו ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא--כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה 16טז זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו  עמר לגלגלת מספר נפשתיכם--איש לאשר באהלו תקחו 17יז ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט 18יח וימדו בעמר--ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר  איש לפי אכלו לקטו 19יט ויאמר משה אלהם  איש אל יותר ממנו עד בקר 20כ ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה 21כא וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס

22כב ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה--שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה 23כג ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה--שבתון שבת קדש ליהוה מחר  את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר 24כד ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו 25כה ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה  היום לא תמצאהו בשדה 26כו ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו

27כז ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו  {ס} 28כח ויאמר יהוה אל משה  עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי 29כט ראו כי יהוה נתן לכם השבת--על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו--ביום השביעי 30ל וישבתו העם ביום השבעי

31לא ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש 32לב ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה--מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם  למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים 33לג ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם 34לד כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת 35לה ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה--עד באם אל ארץ נושבת  את המן אכלו--עד באם אל קצה ארץ כנען 36לו והעמר עשרית האיפה הוא  {פ}