2 Kings 14:1-9 ▼

1 בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־ יוֹאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ אֲמַצְיָ֥הוּ בֶן־ יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃

2 בֶּן־ עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמָלְכ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלִָ֑ם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ [יהועדין] (יְהֽוֹעַדָּ֖ן) מִן־ יְרוּשָׁלִָֽם׃

3 וַיַּ֤עַשׂ הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה רַ֕ק לֹ֖א כְּדָוִ֣ד אָבִ֑יו כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר־ עָשָׂ֛ה יוֹאָ֥שׁ אָבִ֖יו עָשָֽׂה׃

4 רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא־ סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃

5 וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר חָזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָד֑וֹ וַיַּךְ֙ אֶת־ עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת־ הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו׃

6 וְאֶת־ בְּנֵ֥י הַמַּכִּ֖ים לֹ֣א הֵמִ֑ית כַּכָּת֣וּב בְּסֵ֣פֶר תּֽוֹרַת־ מֹ֠שֶׁה אֲשֶׁר־ צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר לֹא־ יוּמְת֨וּ אָב֤וֹת עַל־ בָּנִים֙ וּבָנִים֙ לֹא־ יוּמְת֣וּ עַל־ אָב֔וֹת כִּ֛י אִם־ אִ֥ישׁ בְּחֶטְא֖וֹ [ימות] (יוּמָֽת׃)

7 הוּא־ הִכָּ֨ה אֶת־ אֱד֤וֹם בְּגֵיא־ [המלח] (מֶ֙לַח֙) עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְתָפַ֥שׂ אֶת־ הַסֶּ֖לַע בַּמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶת־ שְׁמָהּ֙ יָקְתְאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ פ

8 אָ֣ז שָׁלַ֤ח אֲמַצְיָה֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־ יְהוֹאָ֨שׁ בֶּן־ יְהוֹאָחָ֧ז בֶּן־ יֵה֛וּא מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר לְכָ֖ה נִתְרָאֶ֥ה פָנִֽים׃

9 וַיִּשְׁלַ֞ח יְהוֹאָ֣שׁ מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־ אֲמַצְיָ֣הוּ מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָה֮ לֵאמֹר֒ הַח֜וֹחַ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֗וֹן שָׁ֠לַח אֶל־ הָאֶ֜רֶז אֲשֶׁ֤ר בַּלְּבָנוֹן֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָֽה־ אֶת־ בִּתְּךָ֥ לִבְנִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וַֽתַּעֲבֹ֞ר חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וַתִּרְמֹ֖ס אֶת־ הַחֽוֹחַ׃