1 Chronicles 22:6-13 ▼

6 וַיִּקְרָ֖א לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֑וֹ וַיְצַוֵּ֙הוּ֙ לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

7 וַיֹּ֥אמֶר דָּוִ֖יד לִשְׁלֹמֹ֑ה [בנו] (בְּנִ֕י) אֲנִי֙ הָיָ֣ה עִם־ לְבָבִ֔י לִבְנ֣וֹת בַּ֔יִת לְשֵׁ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃

8 וַיְהִ֨י עָלַ֤י דְּבַר־ יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר דָּ֤ם לָרֹב֙ שָׁפַ֔כְתָּ וּמִלְחָמ֥וֹת גְּדֹל֖וֹת עָשִׂ֑יתָ לֹֽא־ תִבְנֶ֥ה בַ֙יִת֙ לִשְׁמִ֔י כִּ֚י דָּמִ֣ים רַבִּ֔ים שָׁפַ֥כְתָּ אַ֖רְצָה לְפָנָֽי׃

9 הִנֵּה־ בֵ֞ן נוֹלָ֣ד לָ֗ךְ ה֤וּא יִהְיֶה֙ אִ֣ישׁ מְנוּחָ֔ה וַהֲנִח֥וֹתִי ל֛וֹ מִכָּל־ אוֹיְבָ֖יו מִסָּבִ֑יב כִּ֤י שְׁלֹמֹה֙ יִהְיֶ֣ה שְׁמ֔וֹ וְשָׁל֥וֹם וָשֶׁ֛קֶט אֶתֵּ֥ן עַל־ יִשְׂרָאֵ֖ל בְּיָמָֽיו׃

10 הֽוּא־ יִבְנֶ֥ה בַ֙יִת֙ לִשְׁמִ֔י וְהוּא֙ יִהְיֶה־ לִּ֣י לְבֵ֔ן וַאֲנִי־ ל֖וֹ לְאָ֑ב וַהֲכִ֨ינוֹתִ֜י כִּסֵּ֧א מַלְכוּת֛וֹ עַל־ יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־ עוֹלָֽם׃

11 עַתָּ֣ה בְנִ֔י יְהִ֥י יְהוָ֖ה עִמָּ֑ךְ וְהִצְלַחְתָּ֗ וּבָנִ֙יתָ֙ בֵּ֚ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר עָלֶֽיךָ׃

12 אַ֣ךְ יִֽתֶּן־ לְּךָ֤ יְהוָה֙ שֵׂ֣כֶל וּבִינָ֔ה וִֽיצַוְּךָ֖ עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וְלִשְׁמ֕וֹר אֶת־ תּוֹרַ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

13 אָ֣ז תַּצְלִ֔יחַ אִם־ תִּשְׁמ֗וֹר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־ הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־ מֹשֶׁ֖ה עַל־ יִשְׂרָאֵ֑ל חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַל־ תִּירָ֖א וְאַל־ תֵּחָֽת׃