1משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ׃

2על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃

3אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃

4קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה׃

5באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ׃

6הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃

7על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס׃

8ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃

9הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃

10כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃

11ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃

12אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׃

13על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃

14והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃

15כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב׃

16ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה׃

17הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו׃

18וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם׃

19והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃

20לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם׃

21ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם׃

22וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃