1וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 2למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃ 3ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃

4שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ 5ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך׃ 6והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך׃ 7ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃ 8וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך׃ 9וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך׃

10והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית׃ 11ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת׃ 12השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 13את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃ 14לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃ 15כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃

16לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃ 17שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃ 18ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך׃ 19להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃

20כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃ 21ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃ 22ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו׃ 23ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו׃ 24ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה׃ 25וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃