2ואת־כל־אלה ידי עשתה ויהיו כל־אלה נאם־יהוה ואל־זה אביט אל־עני ונכה־רוח וחרד על־דברי׃

3שוחט השור מכה־איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם־חזיר מזכיר לבנה מברך און גם־המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה׃

4גם־אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא־חפצתי בחרו׃ ס

5שמעו דבר־יהוה החרדים אל־דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו׃

6קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו׃

7בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר׃

8מי־שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם־יולד גוי פעם אחת כי־חלה גם־ילדה ציון את־בניה׃

9האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם־אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃ ס

10שמחו את־ירושלם וגילו בה כל־אהביה שישו אתה משוש כל־המתאבלים עליה׃

11למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה׃ ס

12כי־כה ׀ אמר יהוה הנני נטה־אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על־צד תנשאו ועל־ברכים תשעשעו׃

13כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו׃

14וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד־יהוה את־עבדיו וזעם את־איביו׃

15כי־הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי־אש׃

16כי באש יהוה נשפט ובחרבו את־כל־בשר ורבו חללי יהוה׃

17המתקדשים והמטהרים אל־הגנות אחר [אחד כ] (אחת ק) בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם־יהוה׃

18ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את־כל־הגוים והלשנות ובאו וראו את־כבודי׃ 19ושמתי בהם אות ושלחתי מהם ׀ פליטים אל־הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא־שמעו את־שמעי ולא־ראו את־כבודי והגידו את־כבודי בגוים׃ 20והביאו את־כל־אחיכם מכל־הגוים ׀ מנחה ׀ ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני ישראל את־המנחה בכלי טהור בית יהוה׃ 21וגם־מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה׃

22כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם־יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם׃

23והיה מדי־חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל־בשר להשתחות לפני אמר יהוה׃

24ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל־בשר׃