Judges 2:1-10 ▼

1 וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ־ יְהוָ֛ה מִן־ הַגִּלְגָּ֖ל אֶל־ הַבֹּכִ֑ים פ וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא־ אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם׃

2 וְאַתֶּ֗ם לֹֽא־ תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽא־ שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַה־ זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם׃

3 וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽא־ אֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ׃

4 וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶת־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־ כָּל־ בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃

5 וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם־ הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ־ שָׁ֖ם לַֽיהוָֽה׃ פ

6 וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־ הָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶת־ הָאָֽרֶץ׃

7 וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶת־ יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל ׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשׁ֔וּעַ אֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כָּל־ מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃

8 וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־ נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן־ מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃

9 וַיִּקְבְּר֤וּ אוֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־ חֶ֖רֶס בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־ גָּֽעַשׁ׃

10 וְגַם֙ כָּל־ הַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל־ אֲבוֹתָ֑יו וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־ יָֽדְעוּ֙ אֶת־ יְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶת־ הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ ס