Deuteronomy 32:45-52 ▼

45 וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־ כָּל־ הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־ כָּל־ יִשְׂרָאֵֽל׃

46 וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָל־ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־ בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־ כָּל־ דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת׃

47 כִּ֠י לֹֽא־ דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־ הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־ הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ

48 וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃

49 עֲלֵ֡ה אֶל־ הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־ נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־ פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃

50 וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־ עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־ מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־ עַמָּֽיו׃

51 עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־ מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־ צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־ קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

52 כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־ הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־ הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־ אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ