2 Kings 20:1-9 ▼

1 בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּבֹ֣א אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־ אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃

2 וַיַּסֵּ֥ב אֶת־ פָּנָ֖יו אֶל־ הַקִּ֑יר וַיִּ֨תְפַּלֵּ֔ל אֶל־ יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

3 אָנָּ֣ה יְהוָ֗ה זְכָר־ נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ ס

4 וַיְהִ֣י יְשַׁעְיָ֔הוּ לֹ֣א יָצָ֔א [העיר] (חָצֵ֖ר) הַתִּֽיכֹנָ֑ה וּדְבַר־ יְהוָ֔ה הָיָ֥ה אֵלָ֖יו לֵאמֹֽר׃

5 שׁ֣וּב וְאָמַרְתָּ֞ אֶל־ חִזְקִיָּ֣הוּ נְגִיד־ עַמִּ֗י כֹּֽה־ אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־ תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־ דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ רֹ֣פֶא לָ֔ךְ בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י תַּעֲלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

6 וְהֹסַפְתִּ֣י עַל־ יָמֶ֗יךָ חֲמֵ֤שׁ עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־ אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִי֙ עַל־ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמַֽעֲנִ֔י וּלְמַ֖עַן דָּוִ֥ד עַבְדִּֽי׃

7 וַיֹּ֣אמֶר יְשַֽׁעְיָ֔הוּ קְח֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וַיִּקְח֛וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ עַֽל־ הַשְּׁחִ֖ין וַיֶּֽחִי׃

8 וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־ יְשַׁעְיָ֔הוּ מָ֣ה א֔וֹת כִּֽי־ יִרְפָּ֥א יְהוָ֖ה לִ֑י וְעָלִ֛יתִי בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִישִׁ֖י בֵּ֥ית יְהוָֽה׃

9 וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֗הוּ זֶה־ לְּךָ֤ הָאוֹת֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה כִּ֚י יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת־ הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר הָלַ֤ךְ הַצֵּל֙ עֶ֣שֶׂר מַֽעֲל֔וֹת אִם־ יָשׁ֖וּב עֶ֥שֶׂר מַעֲלֽוֹת׃