1 Kings 17:17-24 ▼

17 וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָלָ֕ה בֶּן־ הָאִשָּׁ֖ה בַּעֲלַ֣ת הַבָּ֑יִת וַיְהִ֤י חָלְיוֹ֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־ נֽוֹתְרָה־ בּ֖וֹ נְשָׁמָֽה׃

18 וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ אֵ֣לִיָּ֔הוּ מַה־ לִּ֥י וָלָ֖ךְ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים בָּ֧אתָ אֵלַ֛י לְהַזְכִּ֥יר אֶת־ עֲוֺנִ֖י וּלְהָמִ֥ית אֶת־ בְּנִֽי׃

19 וַיֹּ֥אמֶר אֵלֶ֖יהָ תְּנִֽי־ לִ֣י אֶת־ בְּנֵ֑ךְ וַיִּקָּחֵ֣הוּ מֵחֵיקָ֗הּ וַֽיַּעֲלֵ֙הוּ֙ אֶל־ הָעֲלִיָּ֗ה אֲשֶׁר־ הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב שָׁ֔ם וַיַּשְׁכִּבֵ֖הוּ עַל־ מִטָּתֽוֹ׃

20 וַיִּקְרָ֥א אֶל־ יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י הֲ֠גַם עַל־ הָאַלְמָנָ֞ה אֲשֶׁר־ אֲנִ֨י מִתְגּוֹרֵ֥ר עִמָּ֛הּ הֲרֵע֖וֹתָ לְהָמִ֥ית אֶת־ בְּנָֽהּ׃

21 וַיִּתְמֹדֵ֤ד עַל־ הַיֶּ֙לֶד֙ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֔ים וַיִּקְרָ֥א אֶל־ יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י תָּ֥שָׁב נָ֛א נֶֽפֶשׁ־ הַיֶּ֥לֶד הַזֶּ֖ה עַל־ קִרְבּֽוֹ׃

22 וַיִּשְׁמַ֥ע יְהוָ֖ה בְּק֣וֹל אֵלִיָּ֑הוּ וַתָּ֧שָׁב נֶֽפֶשׁ־ הַיֶּ֛לֶד עַל־ קִרְבּ֖וֹ וַיֶּֽחִי׃

23 וַיִּקַּ֨ח אֵלִיָּ֜הוּ אֶת־ הַיֶּ֗לֶד וַיֹּרִדֵ֤הוּ מִן־ הָעֲלִיָּה֙ הַבַּ֔יְתָה וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ לְאִמּ֑וֹ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֵ֣לִיָּ֔הוּ רְאִ֖י חַ֥י בְּנֵֽךְ׃

24 וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל־ אֵ֣לִיָּ֔הוּ עַתָּה֙ זֶ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים אָ֑תָּה וּדְבַר־ יְהוָ֥ה בְּפִ֖יךָ אֱמֶֽת׃ פ