Word Origin
from aheb
Definition
love (noun)
NASB Word Usage
love (28), lovesick* (2), lovingly (1).

אַהֲבַ֖ת אַהֲבַ֥ת אַהֲבָ֑ה אַהֲבָ֔ה אַהֲבָ֖ה אַהֲבָ֣ה אַהֲבָֽה׃ אַהֲבָֽתְךָ֙ אַהֲבָתִ֥י אַהֲבָתִֽי׃ אַהֲבָתָ֔ם אַהֲבָתָ֧ם אהבה אהבה׃ אהבת אהבתי אהבתי׃ אהבתך אהבתם בְּ֝אַהֲבָתָ֗הּ בְּאַ֣הֲבָת֔וֹ בְּאַהֲבַ֤ת בְּאַהֲבַ֨ת בְּאַהֲבָת֖וֹ בְּאַהֲבָת֥וֹ בָּאַהֲבָ֔ה באהבה באהבת באהבתה באהבתו הָֽאַהֲבָ֔ה הָאַהֲבָ֖ה האהבה וְאַ֣הֲבַת וְאַהֲבַ֤ת וְאַהֲבָה־ ואהבה־ ואהבת כְּאַהֲבַ֤ת כאהבת לְאַהֲבָֽה׃ לאהבה׃ מֵֽאַהֲבַ֨ת מֵֽאַהֲבָ֥ה מֵאַהֲבַ֖ת מֵאַהֲבָ֖ה מאהבה מאהבת ’a·hă·ḇā·ṯām ’a·hă·ḇā·ṯə·ḵā ’a·hă·ḇā·ṯî ’a·hă·ḇāh ’a·hă·ḇaṯ ’ahăḇāh ’ahăḇaṯ ’ahăḇāṯām ’ahăḇāṯəḵā ’ahăḇāṯî ahaVah ahaVat ahavaTam ahavateCha ahavaTi bā’ahăḇāh bā·’a·hă·ḇāh baahaVah bə’ahăḇaṯ bə’ahăḇāṯāh bə’ahăḇāṯōw bə·’a·hă·ḇā·ṯāh bə·’a·hă·ḇā·ṯōw bə·’a·hă·ḇaṯ beahaVat beahavaTah beahavaTo hā’ahăḇāh hā·’a·hă·ḇāh haahaVah kə’ahăḇaṯ kə·’a·hă·ḇaṯ keahaVat lə’ahăḇāh lə·’a·hă·ḇāh leahaVah mê’ahăḇāh mê’ahăḇaṯ mê·’a·hă·ḇāh mê·’a·hă·ḇaṯ meahaVah meahaVat veahavah veahaVat wə’ahăḇāh- wə’ahăḇaṯ wə·’a·hă·ḇāh- wə·’a·hă·ḇaṯInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts