1אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃

2ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃

3פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃

4ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃

5כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃

6לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃

7ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃

8והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃

9לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה׃

10ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃

11והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃

12והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃

13ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃

14לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃

15ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃

16והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃

17והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם׃

18וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח׃

19וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃

20וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃

21והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃

22והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃

23וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃