1לכן אני מעיד בך נגד האלהים ונגד אדנינו ישוע המשיח הבא לשפט את החיים ואת המתים בהופעתו ובמלכותו׃ 2הכרז את הדבר והתמד בין בעתו בין שלא בעתו הוכח וגער והזהר בכל ארך רוח והוראה׃ 3כי בוא תבא העת אשר לא יכילו את הלקח הבריא כי אם כאות נפשם יקבצו להם מורים לשעשעי אזנים׃ 4ויטו אזניהם מן האמת ויפנו אל ההגדות׃ 5אבל אתה היה ער בכל סבל הרעות ועשה מלאכת המבשר ומלא את שרותך׃

6כי עתה זה אסך נסך ועת פטירתי הגיעה׃ 7המלחמה הטובה נלחמתי את המרוצה השלמתי את האמונה שמרתי׃ 8ומעתה שמור לי כתר הצדקה אשר ביום ההוא יתננו לי האדון השפט הצדיק ולא לי לבדי כי גם לכל אהבי הופעתו׃

9חושה לבוא אלי במהרה׃ 10כי דימס עזבני באהבתו את העולם הזה וילך לו לתסלוניקי וקריסקיס הלך לגלטיא וטיטוס לדלמטיא׃ 11ולוקס הוא לבדו עמדי קח את מרקוס והביאהו אתך כי יועיל לי למאד לעבודה׃ 12את טוכיקוס שלחתי לאפסוס׃ 13את המטפחת שהנחתי בטרואס אצל קרפוס הביאהו אתך בבואך ואף את הספרים ובפרט את המגלות של קלף׃ 14אלכסנדר חרש הנחשת עשה לי רעות רבות ישלם לו יהוה כמעשיו׃ 15וגם אתה השמר לך ממנו כי מרו מרה את דברינו׃

16בהתנצלותי הראשונה לא היה איש לעזרני כי כלם עזבוני אל יחשב להם עון׃ 17אבל האדון הוא עזרני וחזקני למען תשלם על ידי הבשורה וישמעוה כל הגוים ואנצל מפי אריה׃ 18ויצילני האדון מכל מעשה רע ויושיעני אל מלכותו שבשמים לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃

19שאל לשלום פריסקה ועקילס ובית אניסיפורוס׃ 20ארסטוס נשאר בקורנתוס ואת טרופימוס הנחתי חולה במילטוס׃ 21חושה לבוא לפני הסתיו אובולוס ופודיס ולינוס וקלודיה והאחים כלם שאלים לשלומך׃

22אדנינו ישוע המשיח יהי עם רוחך החסד עמכם אמן׃