2 Chronicles 14:11-15 ▼

11 וַיִּקְרָ֨א אָסָ֜א אֶל־ יְהוָ֣ה אֱלֹהָיו֮ וַיֹּאמַר֒ יְהוָ֗ה אֵֽין־ עִמְּךָ֤ לַעְזוֹר֙ בֵּ֥ין רַב֙ לְאֵ֣ין כֹּ֔חַ עָזְרֵ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ כִּֽי־ עָלֶ֣יךָ נִשְׁעַ֔נּוּ וּבְשִׁמְךָ֣ בָ֔אנוּ עַל־ הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אַ֔תָּה אַל־ יַעְצֹ֥ר עִמְּךָ֖ אֱנֽוֹשׁ׃ ס

12 וַיִּגֹּ֤ף יְהוָה֙ אֶת־ הַכּוּשִׁ֔ים לִפְנֵ֥י אָסָ֖א וְלִפְנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיָּנֻ֖סוּ הַכּוּשִֽׁים׃

13 וַיִּרְדְּפֵ֨ם אָסָ֜א וְהָעָ֣ם אֲשֶׁר־ עִמּוֹ֮ עַד־ לִגְרָר֒ וַיִּפֹּ֤ל מִכּוּשִׁים֙ לְאֵ֣ין לָהֶ֣ם מִֽחְיָ֔ה כִּֽי־ נִשְׁבְּר֥וּ לִפְנֵֽי־ יְהוָ֖ה וְלִפְנֵ֣י מַחֲנֵ֑הוּ וַיִּשְׂא֥וּ שָׁלָ֖ל הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃

14 וַיַּכּ֗וּ אֵ֤ת כָּל־ הֶֽעָרִים֙ סְבִיב֣וֹת גְּרָ֔ר כִּי־ הָיָ֥ה פַֽחַד־ יְהוָ֖ה עֲלֵיהֶ֑ם וַיָּבֹ֙זּוּ֙ אֶת־ כָּל־ הֶ֣עָרִ֔ים כִּֽי־ בִזָּ֥ה רַבָּ֖ה הָיְתָ֥ה בָהֶֽם׃

15 וְגַם־ אָהֳלֵ֥י מִקְנֶ֖ה הִכּ֑וּ וַיִּשְׁבּ֨וּ צֹ֤אן לָרֹב֙ וּגְמַלִּ֔ים וַיָּשֻׁ֖בוּ יְרוּשָׁלִָֽם׃ ס