1בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃

2נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃

3עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃

4אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃

5הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃

6לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃

7אשר אין לה קצין שטר ומשל׃

8תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃

9עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃

10מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

11ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃

12אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃

13קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃

14תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃

15על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃

16שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃

17עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃

18לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃

19יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

20נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃

21קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃

22בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃

23כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃

24לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃

25אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃

26כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃

27היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃

28אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃

29כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃

30לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃

31ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃

32נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃

33נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃

34כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃

35לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃