1בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃

2לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃

3כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃

4ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃

5רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃

6ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃

7ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃

8הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃

9פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃

10פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃

11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃

12ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃

13ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃

14כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃

15שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃

16יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃

17יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃

18יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃

19אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃

20ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃

21כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃

22עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃

23הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃