1וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ 2צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ 3והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃

4ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ 5ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃

6ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃ 7כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃ 8והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃

9וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 10דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃ 11והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃ 12והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃ 13והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃ 14את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃ 15לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃

16ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 17ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 18או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 19גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃ 20ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃ 21או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃

22ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃ 23או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃ 24ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃ 25והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃ 26ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃ 27ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃ 28כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃

29והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃

30כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃ 31ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃ 32ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃ 33ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃ 34ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃