Hebrew Bible OT and NT 1כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃ 2העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃ 3הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃ 4כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין׃ 5כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃ 6כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום׃ 7למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃ 8דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל׃ 9וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃ 10לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃ 11וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך׃ 12ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 13והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו׃ 14ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד׃ 15זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב׃ 16ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃ 17על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃ 19בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃ 20ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו׃ 21מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ |
    |