1ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃ 2ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו׃ 3ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃ 4כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃

5ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃

6יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃

7ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃

8וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל׃

9רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃

10עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃

11כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר׃

12לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃

13את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃

14והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃

15וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃

16צור תעודה חתום תורה בלמדי׃ 17וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃ 18הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃

19וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים׃ 20לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃ 21ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃ 22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃