1ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃ 2ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃ 3ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃

4ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃ 5ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃ 6וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃ 7ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃ 8ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃ 9ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃

10ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃ 11ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃ 12ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃ 13ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃ 14ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃ 15וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃ 16ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃ 17צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃ 18וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃

19וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃ 20והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃ 21וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃ 22ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃