11יא הנגע במת לכל נפש אדם--וטמא שבעת ימים 12יב הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי--יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי--לא יטהר 13יג כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא--ונכרתה הנפש ההוא מישראל  כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה--עוד טמאתו בו

14יד זאת התורה אדם כי ימות באהל  כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים 15טו וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו--טמא הוא 16טז וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר--יטמא שבעת ימים 17יז ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי 18יח ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר 19יט והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב

20כ ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל  כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו--טמא הוא 21כא והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב 22כב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב  {פ}