2 Kings 6:28-33 ▼

28 וַיֹּֽאמֶר־ לָ֥הּ הַמֶּ֖לֶךְ מַה־ לָּ֑ךְ וַתֹּ֗אמֶר הָאִשָּׁ֨ה הַזֹּ֜את אָמְרָ֣ה אֵלַ֗י תְּנִ֤י אֶת־ בְּנֵךְ֙ וְנֹאכְלֶ֣נּוּ הַיּ֔וֹם וְאֶת־ בְּנִ֖י נֹאכַ֥ל מָחָֽר׃

29 וַנְּבַשֵּׁ֥ל אֶת־ בְּנִ֖י וַנֹּֽאכְלֵ֑הוּ וָאֹמַ֨ר אֵלֶ֜יהָ בַּיּ֣וֹם הָאַחֵ֗ר תְּנִ֤י אֶת־ בְּנֵךְ֙ וְנֹ֣אכְלֶ֔נּוּ וַתַּחְבִּ֖א אֶת־ בְּנָֽהּ׃

30 וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־ דִּבְרֵ֤י הָֽאִשָּׁה֙ וַיִּקְרַ֣ע אֶת־ בְּגָדָ֔יו וְה֖וּא עֹבֵ֣ר עַל־ הַחֹמָ֑ה וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם וְהִנֵּ֥ה הַשַּׂ֛ק עַל־ בְּשָׂר֖וֹ מִבָּֽיִת׃

31 וַיֹּ֕אמֶר כֹּֽה־ יַעֲשֶׂה־ לִּ֥י אֱלֹהִ֖ים וְכֹ֣ה יוֹסִ֑ף אִֽם־ יַעֲמֹ֞ד רֹ֣אשׁ אֱלִישָׁ֧ע בֶּן־ שָׁפָ֛ט עָלָ֖יו הַיּֽוֹם׃

32 וֶאֱלִישָׁע֙ יֹשֵׁ֣ב בְּבֵית֔וֹ וְהַזְּקֵנִ֖ים יֹשְׁבִ֣ים אִתּ֑וֹ וַיִּשְׁלַ֨ח אִ֜ישׁ מִלְּפָנָ֗יו בְּטֶ֣רֶם יָבֹא֩ הַמַּלְאָ֨ךְ אֵלָ֜יו וְה֣וּא ׀ אָמַ֣ר אֶל־ הַזְּקֵנִ֗ים הַרְּאִיתֶם֙ כִּֽי־ שָׁלַ֞ח בֶּן־ הַֽמְרַצֵּ֤חַ הַזֶּה֙ לְהָסִ֣יר אֶת־ רֹאשִׁ֔י רְא֣וּ ׀ כְּבֹ֣א הַמַּלְאָ֗ךְ סִגְר֤וּ הַדֶּ֙לֶת֙ וּלְחַצְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בַּדֶּ֔לֶת הֲל֗וֹא ק֛וֹל רַגְלֵ֥י אֲדֹנָ֖יו אַחֲרָֽיו׃

33 עוֹדֶ֙נּוּ֙ מְדַבֵּ֣ר עִמָּ֔ם וְהִנֵּ֥ה הַמַּלְאָ֖ךְ יֹרֵ֣ד אֵלָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּֽה־ זֹ֤את הָֽרָעָה֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה מָֽה־ אוֹחִ֥יל לַיהוָ֖ה עֽוֹד׃ ס