1 ויאמר דויד זה הוא בית יהוה האלהים וזה־מזבח לעלה לישראל׃ ס

2 ויאמר דויד לכנוס את־הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים׃ 3 וברזל ׀ לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות הכין דויד ונחשת לרב אין משקל׃ 4 ועצי ארזים לאין מספר כי הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב לדויד׃ פ 5 ויאמר דויד שלמה בני נער ורך והבית לבנות ליהוה להגדיל ׀ למעלה לשם ולתפארת לכל־הארצות אכינה נא לו ויכן דויד לרב לפני מותו׃

6 ויקרא לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית ליהוה אלהי ישראל׃ ס 7 ויאמר דויד לשלמה [בנו כ] (בני ק) אני היה עם־לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי׃ 8 ויהי עלי דבר־יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא־תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני׃ 9 הנה־בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והנחותי לו מכל־אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על־ישראל בימיו׃ 10 הוא־יבנה בית לשמי והוא יהיה־לי לבן ואני־לו לאב והכינותי כסא מלכותו על־ישראל עד־עולם׃ 11 עתה בני יהי יהוה עמך והצלחת ובנית בית יהוה אלהיך כאשר דבר עליך׃ 12 אך יתן־לך יהוה שכל ובינה ויצוך על־ישראל ולשמור את־תורת יהוה אלהיך׃ 13 אז תצליח אם־תשמור לעשות את־החקים ואת־המשפטים אשר צוה יהוה את־משה על־ישראל חזק ואמץ אל־תירא ואל־תחת׃ 14 והנה בעניי הכינותי לבית־יהוה זהב ככרים מאה־אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף׃ 15 ועמך לרב עשי מלאכה חצבים וחרשי אבן ועץ וכל־חכם בכל־מלאכה׃ 16 לזהב לכסף ולנחשת ולברזל אין מספר קום ועשה ויהי יהוה עמך׃

17 ויצו דויד לכל־שרי ישראל לעזר לשלמה בנו׃ 18 הלא יהוה אלהיכם עמכם והניח לכם מסביב כי ׀ נתן בידי את ישבי הארץ ונכבשה הארץ לפני יהוה ולפני עמו׃ 19 עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש ליהוה אלהיכם וקומו ובנו את־מקדש יהוה האלהים להביא את־ארון ברית־יהוה וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם־יהוה׃ פ